Session 12: Becoming Tehorah

Session Goals

  • The kallah teacher will learn the halachic concepts of פולטת שכבת זרע & the 4-5 day minimum.

  • The kallah teacher will learn how to instruct the kallah how and when to perform a הפסק טהרה, מוך דחוק, and bedikot of שבעה נקיים.

  • The kallah teacher will understand when a halachic authority must be consulted in extenuating circumstances where a kallah is facing different challenges with doing bedikot and getting through the שבעה נקיים in a reasonable amount of time.

Specific Lesson Terms:

בודקת טהרה
halachic infertility
myzmanim

היסח הדעת
חורין וסדקין
שבעה נקיים
לבישת לבנים
בדיקות שבעה

פולטת שכבת זרע
הפסק טהרה
בין השמשות
מוך דחוק
ג’ ימים ראשונים

 

The Process of Becoming Tehorah

 4-5 Day Minimum:

ויקרא טו: במיוחד פסוק כח

יט וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ–שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב.  

כ וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ, יִטְמָא; וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא.  

כא וְכָל-הַנֹּגֵעַ, בְּמִשְׁכָּבָהּ–יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  

כב וְכָל-הַנֹּגֵעַ–בְּכָל-כְּלִי, אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו:  יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  

כג וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו–בְּנָגְעוֹ-בוֹ:  יִטְמָא, עַד-הָעָרֶב.

כד וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו–וְטָמֵא, שִׁבְעַת יָמִים; וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו, יִטְמָא.  {ס}

כה וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב, עַל-נִדָּתָהּ:  כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ, כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה–טְמֵאָה הִוא.

כו כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-תִּשְׁכַּב עָלָיו, כָּל-יְמֵי זוֹבָהּ–כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ, יִהְיֶה-לָּהּ; וְכָל-הַכְּלִי, אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו–טָמֵא יִהְיֶה, כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ.  

כז וְכָל-הַנּוֹגֵעַ בָּם, יִטְמָא; וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב.  

כח וְאִם-טָהֲרָה, מִזּוֹבָהּ–וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, וְאַחַר תִּטְהָר.  

כט וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח-לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה; וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.  

ל וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת, וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה; וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ.  

לא וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם; וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.  

לב זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.  

לג וְהַדָּוָה, בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת-זוֹבוֹ, לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה; וּלְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם-טְמֵאָה.  

 

מסכת שבת פרק ט משנה ג

מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה?

שנאמר (שמות יט): “היו נכונים לשלשת ימים”.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו

לפיכך המשמשת מטתה וראתה אחר כך ופסקה, אינה מתחלת לספור שבעה נקיים עד שיעברו עליה ו’ עונות שלימות שמא תפלוט, לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום ה’ לשמושה, כגון אם שמשה במוצאי שבת אינה מתחלת לספור עד יום ה’, דקיימא לן אין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו שש עונות שלימות מעת לעת, ואם שמשה במוצאי שבת ופלטה ליל ד’, קודם עת שימושה במוצאי שבת, עדיין היא עומדת בתוך עונה ששית לשמושה וסותרת, הילכך יום ה’ יהיה יום ראשון לספירתה.

הגה: ותפסוק יום ד’ לעת ערב, ויום ה’ עולה למנין. ויש שכתבו שיש להמתין עוד יום אחד, דהיינו שלא תתחיל למנות עד יום הששי והוא יהיה יום ראשון לספירתה, דחיישינן שמא תשמש ביום ראשון בין השמשות ותסבור שהוא יום, ואפשר שהוא לילה, ואם תתחיל למנות מיום חמישי יהיה תוך ששה עונות לשמושה, על כן יש להוסיף עוד יום אחד, דמעתה אי אפשר לבא לידי טעות (תרומת הדשן סימן רמ”ה והאגור בשם מהרי”ל ושערי דורא וכן כתב מהרא”י ומהרי”ק שורש ל”ה), וכן נוהגין בכל מדינות אלו, ואין לשנות. ויש נשים שנהגו להחמיר עוד להמתין עד שבעה ימים (שם בתרומת הדשן), ואין טעם בדבר והמחמיר יחמיר והמיקל נשכר להקדים עצמו למצוה. ויש שכתבו שעכשיו אין לחלק בין שמשה עם בעלה ללא שמשה, וכל אשה שרואה, אפילו כתם, צריכה להמתין ה’ ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז’ נקיים (שם בתרומת הדשן בשם א”ז ומהרי”ק), וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות (סה”ת וסמ”ג):

What extra-halachic conversations do you make sure to
weave in
while learning with the kallah?

Hefsek Taharah

מסכת נדה פרק י משנה ב

נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאתה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה, הרי היא בחזקת טהרה.

בדקה עצמה ביום שביעי בשחרית ומצאתה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאתה טהורה, הרי זו בחזקת טמאה, ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.

ואם יש לה וסת, דיה שעתה.

רבי יהודה אומר, כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה, הרי זו בחזקת טמאה.

וחכמים אומרים, אפלו בשניה לנדתה בדקה ומצאתה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר זמן בדקה ומצאתה טמאה, הרי זו בחזקת טהרה.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו

שבעה ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו. וכך משפטה, אם תראה ב’ ימים או ג’ ופסקה מלראות, בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה, ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות,(וכן נוהגין לכתחלה, ובדיעבד, אפילו לא בדקה עצמה רק שחרית ומצאה עצמה טהורה, סגי בכך) (טור בשם הרשב”א ובית יוסף אף לפי דברי (הראב”ד) ).

כל בדיקות אלו, בין בדיקת הפסק טהרה בין בדיקת כל השבעה, צריכות להיות בבגד פשתן לבן ישן, או בצמר גפן, או בצמר לבן נקי ורך, ותכניסנו באותו מקום בעומק לחורים ולסדקים עד מקום שהשמש דש ותראה אם יש בו שום מראה אדמומית, ולא שתכניסהו מעט לקנח עצמה. ואם יקשה בעיניה מאוד להכניסו כל כך בעומק, לפחות בדיקה של יום הפסק טהרה ובדיקה של יום ראשון מהשבעה תהיינה עד מקום שהשמש דש.

הגה: ואם לא עשתה כן בבדיקת יום ראשון, תעשה פעם אחת כן מבדיקות שאר הימים (בית יוסף), מיהו בדיעבד אם לא עשתה כן כלל רק שבדקה עצמה יפה בחורין ובסדקין בעומק היטב כפי כחה, אף על פי שלא הגיע למקום שהשמש דש, סגי לה (בית יוסף שכן דברי רוב הפוסקים וכן מהרא”י בפסקיו סימן ע”ז וב”ח):

Moch Dachuk

תלמוד בבלי מסכת נדה דף סח עמוד ב

תניא, אמרו לו לר’ יהודה: אלמלי ידיה מונחות בעיניה כל בין השמשות – יפה אתה אומר, עכשיו – אימר עם סלוק ידיה ראתה, מה לי הפרישה בטהרה בז’ מן המנחה ולמעלה – מה לי הפרישה בטהרה בראשון

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו

שבעה ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו. וכך משפטה, אם תראה ב’ ימים או ג’ ופסקה מלראות, בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה, ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות,(וכן נוהגין לכתחלה, ובדיעבד, אפילו לא בדקה עצמה רק שחרית ומצאה עצמה טהורה, סגי בכך) (טור בשם הרשב”א ובית יוסף אף לפי דברי (הראב”ד) ). ולעולם ילמד אדם (להחמיר לכתחלה) בתוך ביתו שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות, שזו הבדיקה מוציאה מידי כל ספק (רשב”א בתה”ק).

הגה: יש אומרים אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול, אינה יכולה לבדוק (או) ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת, מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (תרומת הדשן), ויש אומרים דמותר אפילו עשו הקהל שבת (אגור בשם מהרי”ל), ונוהגין לכתחלה ליזהר, ובדיעבד אין לחוש. ומקצת נשים נוהגות שאם פסקה קודם ברכו וחזרה לראות כתם או דם תוך ימי ספירתה, אז מפסיקין אפילו לאחר ברכו אם נתקלקלה סמוך לערב, וחושבים דבר זה לדיעבד, ואין למחות בידם, כי כן קבלו מאיזה חכם שהורה להן, והוא מנהג ותיקין:

ראתה יום אחד בלבד ופסקה בו ביום, צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות.

הגה: ובדיעבד אם בדקה עצמה סמוך לבין השמשות ומצאה עצמה טהורה, אף על פי שלא היה המוך אצלה כל בין השמשות, סגי (טור בשם הרשב”א וה”ה בשם רמב”ן ובית יוסף להרמב”ם וכ”מ בש”ס). אבל בדיקת שחרית לא מהני, הואיל ולא ראתה רק יום אחד (רשב”א ורמב”ן בשם יש אומרים וכן דברי רמב”ם פרק ו’ מהלכות איסורי ביאה ובפירוש משנה סוף פרק ד’ וברטנורה שם):

Shiva Nekiim

מסכת נדה פרק י משנה ג

הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון ו ומצאו טהור, וביום השביעי ומצאו טהור, ושאר ימים שבינתים לא בדקו, רבי אליעזר אומר, הרי הן בחזקת טהרה.

רבי יהושע אומר, אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד.

רבי עקיבא אומר, אין להם אלא יום שביעי בלבד.

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ז עמוד ב

ותניא ר”ש ורבי יוסי אומרים: נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע ודברי ר”ע מדברי כולן אבל הלכה כר’ אליעזר

תלמוד בבלי מסכת נדה דף סח עמוד ב-דף סט עמוד א

איבעיא להו: הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ויום שמיני ומצאו טהור, ושאר הימים לא בדקו, לרבי אליעזר מהו? תחלתן וסופן בעינן, והכא – תחלתן איכא סופן ליכא. או דילמא – תחלתן אף על גב שאין סופן? אמר רב: היא היא, תחלתן אף על פי שאין סופן. ורבי חנינא אמר: תחלתן וסופן בעינן, הכא – תחלתן איכא סופן ליכא

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצו

ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור, תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם, ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים, ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים.

הגה: ומנהג כשר הוא כשהאשה פוסקת בטהרה שתרחץ ולובשת לבנים, אמנם אם לא רחצה רק פניה של מטה, די בכך (מרדכי בשם רוקח), וכן נוהגין ואין לשנות, אבל בשעת הדחק, כגון אשה ההולכת בדרך ואין לה בגדים, תוכל לספור ז’ נקיים רק שהחלוק יהיה נקי ובדוק מדם (אגור והגהות שערי דורא ס”ס י”ט):

בכל יום מז’ ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה פעמים בכל יום, אחת שחרית ואחת סמוך לבין השמשות (טור בשם סה”ת וע”פ), ואם לא בדקה בכל השבעה אלא פעם אחת, לא שנא בדקה ביום ראשון של השבעה או ביום השביעי או באחד מהאמצעים, מאחר שבדקה ביום שקודם השביעי ומצאה טהורה, עלו לה. אבל אם לא בדקה בכל הז’, וביום השמיני בדקה ומצאה טהורה, אין לה אלא יום ח’ בלבד ומשלמת עליו. ויש אומרים שצריך שתבדוק ביום ראשון מהשבעה וביום השביעי, ואין להקל. והבדיקה תהיה לאור היום ולא לאור הנר (תולדות אדם וחוה נתיב כ”ו והרשב”א בתורת הבית), ובדיעבד מהני אפילו לאור הנר (כן משמע בבית יוסף):

Notes and Halackhic Rulings of Rabbi Mordechai Willig

In Rabbi Sobolofsky’s The Laws and Concepts of Niddah

During shivah nekiyim, it is sufficient to do one bedikah a day le-khatchilah, in accordance with the view of the Ramban, the Rashba, and the Rosh that the Mishnah (Niddah 11a) that mentions two daily bedikot is referring to the observance of the laws of tumah and taharah.

Practical differences

בדיקות שבעה

הפסק טהרה

Multiple attempts

No

Yes

Prior washing

No

Yes

Timing

During the day, ideally one in the morning, one in the afternoon

During the day, ideally close to BUT BEFORE sundown. We advise performing a back up in the morning

Essential difference

Counting the days 1-7

Pivoting the woman from a presumption of bleeding to a presumption of not bleeding. Day it is performed = day 0 and allows for that night to be the beginning of her day 1 of 7

Real Life Application

Dr. Deena Zimmerman MD MPH Yoetzet Halacha

Lesson Topics