Session Goals
-
The Kallah Teacher will learn how to convey a Torah perspective on the mitzvot of physical intimacy including the halachic and hashkafic elements: the mitzvot of עונה - the sanctity of pleasure, the beauty of a physical relationship, and the importance of investing in enjoying physical intimacy- and פרו ורבו, including the basics of fertility and discussion around how an observant couple navigates family planning.
-
The Kallah Teacher will undersatnd how to help the Kallah ease into a sexual relationship. We will discuss how to do this for a couple already engaged in a physical relationship, as well as people with prior sexual experience.
-
The Kallah Teacher will know to whom to refer, and how to refer, if further intervention in sexual health is needed. The Kallah Teacher will learn about incorporating this information in Kallah classes in a non-threatening, non-stressful way.
-
The Kallah Teacher will learn an overview of relevant anatomy and physiology from guest speaker, Dr. Bat-Sheva Maslow.
The Torah's Positive View on Sexuality
A very helpful framing pasuk that holds within it two distinct mitzvot that explain and illustrate the Torah’s positive view on sexuality is:
בראשית ב:כד
עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד
לבשר אחד
והיתה בחיקו כבשרו ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו…קרוב בשרה
לבשר אחד
הַוְּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם וְשָׁם נַעֲשֶׁה בְשָׂרָם אֶחָד
רמב"ן
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו וגו’ רוח הקדש אומרת כן לאסור העריות לבני נח והיו לבשר אחד הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד לשון רש”י ואין בזה טעם כי גם הבהמה והחיה יהיו לבשר אחד בולדותיהם והנכון בעיני כי הבהמה והחיה אין להם דבקות בנקבותיהן אבל יבא הזכר על איזה נקבה שימצא וילכו להם ומפני זה אמר הכתוב בעבור שנקבת האדם היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו ודבק בה והיתה בחיקו כבשרו ויחפוץ בה להיותה תמיד עמו וכאשר היה זה באדם הושם טבעו בתולדותיו להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהם עוזבים את אביהם ואת אמם ורואים את נשותיהן כאלו הן עמם לבשר אחד וכן כי אחינו בשרנו הוא (להלן לז כז) אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו) הקרובים במשפחה יקראו “שאר בשר” והנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ויראה שאשתו קרובה לו מהם
רש"י
על כן יעזב איש רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמְרָה כֵן לֶאֱסוֹר עַל בְּנֵי נֹחַ הֶעֲרָיוֹת (סנהדרין נ”ז):
לבשר אחד הַוְּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם וְשָׁם נַעֲשֶׁה בְשָׂרָם אֶחָד (שם נ”ח):
פרו ורבו
בראשית ט:ז
וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ
ישעיהו פרק מה פסוק יח
כִּי כֹה אָמַר-יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ–לֹא-תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ; אֲנִי יְהוָה, וְאֵין עוֹד.
משנה מסכת כתובות פרק ה משנה ו
המדיר את אשתו מתשמיש המיטה–בית שמאי אומרין, שתי שבתות; בית הלל אומרין, שבת אחת. התלמידים יוצאים לתלמוד תורה שלא ברשות, שלושים יום; והפועלים, שבת אחת. “עונה” (ראה שמות כא,י) האמורה בתורה: הטיילים, בכל יום; הפועלים, שתיים בשבת; החמרים, אחת בשבת; הגמלים, אחת לשלושים יום; הספנים, אחת לשישה חודשים, דברי רבי אליעזר
רמב"ן פסוק ט
כמשפט הבנות יעשה לה על דרך הפשט יתכן שיאמר שאם ייעדנה הקונה לבנו, והוא השדוך שישדכנה לו, כי יעוד לשון זמון הוא, מן המועד אשר יעדו (ש”ב כ ה), כמשפט אשר יעשה האדם לבנותיו יעשה לה, שיתן לה משלו כמוהר הבתולות. וצוה בזה כאשר צוה בהענקה, והכל חסד מאתו יתעלה. ועל דרך רבותינו, והוא האמת, כמשפט הבנות אשר ישיאו אותן האבות יעשה לה הבן ופירש משפטן כי אם יקח אחרת,שארה כסותה ועונתה של זו לא יגרע, ואין צורך לומר אם לא ישא אחרת, כי הכתוב דבר בהווה:
ופירש רש”י שארה מזונות, כסותה כמשמעה, עונתה תשמיש וכן אמר אונקלוס זיונה. ובגמרא (כתובות מז:) אמרו על מי שאמר כך והאי תנא סבר מזונות דאורייתא, דתניא שארה אלו מזונות, וכן הוא אומר וימטר עליהם כעפר שאר וגו’ (תהלים עח כז). והמובן בסוגית הגמרא שהם דברי יחיד, והלכה מזוני תקינו לה רבנן. וגם על דרך הפשט למה יזכיר במזונות שאר, שהוא הבשר, והראוי שיזכיר לחמה, כי על הלחם יחיה האדם, ובו יהיה החיוב. וחשב ר”א לתקן זה, ופירש שארה מזון, שיעמיד שארה שהיא בשרה. ואין בזה טעם, שיאמר הכתוב לא יגרע הבעל בשרה:
ולכך אני אומר כי פירוש שאר בכל מקום בשר הדבק והקרוב לבשרו של האדם, נגזר מלשון שאר, כלומר שאר בשרו, מלבד בשר גופו ויקראו הקרובים שאר, אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו), שארה הנה (שם יז), כענין אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט יד), ויאכל חצי בשרו (במדבר יב יב). וכן שם ושאר נין ונכד (ישעיה יד כב), זרעו הקרוב אליו. וכן בכלות בשרך ושארך (משלי ה יא), עצמך ובניך, שהם הבשר הקרוב לך, ויקרא הבשר הנאכל שאר, וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח כז), כי הבשר הנאכל ידבק באוכל ויחזור לבשרו. ויתכן שיהיה מזה בכלות בשרך ושארך (משלי ה יא), בשר גופך ושאר הבשר הנעשה מן המאכל יכלה ולא יהיה לך לבשר. ותקרא האשה שאר לבעל, כמו שדרשו (יבמות כב:) כי אם לשארו, שארו זו אשתו, והוא מן הענין שאמר ודבק באשתו והיו לבשר אחד (בראשית ב כד). והנה שארה קרוב בשרה. וכסותה כסות מטתה, כמו שנאמר (להלן כב כו) כי היא כסותו לבדה במה ישכב. ועונתה הוא עונה שיבא אליה לעת דודים: ואם יהיה פירוש שאר כמו בשר כדברי המפרשים (רש”י והרד”ק בתהלים עח כז והרד”ק כאן), ונאמר כי אל כל שאר בשרו (ויקרא יח ו) כמו בשר בשרו, כענין שנאמר (בראשית לז כז) כי אחינו בשרנו הוא, ג”כ נפרש שארה לא יגרע, שלא ימנע ממנו בשרה, כלומר הבשר הראוי לה, והוא בשר הבעל אשר הוא עמה לבשר אחד וענין הכתוב, שאם יקח אחרת, קרוב בשרה של זו וכסות מטתה ועת דודיה לא יגרע ממנה, כי כן משפט הבנות. והטעם, שלא תהיה האחרת יושבת לו על מטה כבודה והיו שם לבשר אחד, וזו עמו כפילגש ישכב עמה בדרך מקרה ועל הארץ כבא אל אשה זונה, ולכן מנעו הכתוב מזה. וכך אמרו חכמים (כתובות מח.) שארה זו קרוב בשר, שלא ינהג בה כמנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן. וזה פירוש נכון, כי דרך הכתוב בכל מקום להזכיר המשכב בלשון נקי ובקצור, ולכן אמר באלו ברמז שארה כסותה ועונתה, על שלשת הענינים אשר לאדם עם אשתו בחבורן ויבא זה כהוגן על דין ההלכה, ויהיו המזונות ומלבושי האשה תקנה מדבריהם:
Contemporary Authors
What is the Torah's attitude towards sexual intimacy?
There is a widespread misconception that the Torah views sexual intimacy as inherently negative. According to this notion, God instilled within us a desire for sexual intimacy only to ensure the propagation of the human race. Thus, the Torah permits marital intimacy. But since this is, at best, an uneasy compromise, it is carefully circumscribed. This antipathy is expressed, for example, through the Torah’s stringent niddah laws which significantly restrict sexual contact between husband and wife. Similarly, the halachot that regulate marital intimacy seek, as much as possible, to minimize and direct attention away from the enjoyment of the sexual act itself.
This line of thinking is patently false and fundamentally non-Jewish. It is true that the Torah views procreation as a central aspect of marital intimacy.
Continue >>
Analysis of centuries of Jewish scholars' writings on sex and sexuality
Rav Lichtenstein’s article, Of Marriage: On Relationships & Relations examines the many centuries of Jewish scholars’ writings on sex and sexuality. He cites Rav Soloveitchik:
“Marriage is not just a successful partnership, but an existential community.”
Rav Lichtenstein continues:
“The Tur opens his Even Ha’ezer, whose first section deals with Hilchot Piryah V’rivkya with a brief paean to the author of marriage – in both aspects:
יתברך שמו של הקב”ה שהוא חפץ בטוב בריותיו שידע שאין טוב לאדם להיות לבדו ועל כן עשה לו עזר כנגדו ועוד כי כוונת הבריאה באדם כדי לפרות ולרבות וזה אי אפשר בלא העזר ועל כן צוהו לדבק בעזר שעשה לו לכך חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות
אגרת הקודש
דע כי חבור זה הוא ענין קדוש ונקי כשיהיה הדבר כפי מה שראוי ובזמן הראוי ובכוונה הנכונה, ואל יחשוב אדם כי בחבור הראוי יש גנאי וכיעור ח”ש…אבל כל בעלי התורה מאמינים שהשם ברא את הכל כפי מה שגזרה חכמתו ולא ברא דבר שיהיה גנאי או כיעור. שאם יאמר שהחבור הוא דבר של גנאי הנה כלי המשגל הם כלי הגנות והרי השי”ת בראם במאמרו דכתיב הוא עשך ויכוננך…ואם כלי המשגל גנאי היאך ברא הש”י דבר שיש בו משום חסרון או גנות חלילה
ראב”ד בבעלי הנפש שער הקדושה
שהיא משתוקקת אליו והוא מכיר בה שהיא משתדלת ומרצה אותו ומשתקשטת לפניו כדי שיתן דעתו עליה…
Rav Lichtenstein sums up some of the teachings of the Raavad with sensitivity and frankness: Read More >>
First, the mitzvah of onah is about more than mere sexual gratification; it requires that a husband pay attention to his wife’s moods, body language and psychological needs since these are all part of how a woman expresses her complex sexual needs.
Rabad also tells us that a man receives reward not only for fulfilling his wife’s needs, but even if he engages in sexual relations with his wife to “stifle his longing to sin.” It is incumbent upon them to be sensitive to their husbands’ needs, stresses and tensions in this area just as their husbands must be sensitive to them.
Contemporary Society
As Americans we have a lot to “undo” and “relearn” a lot about our sexuality. The same re-framing is often necessary as a bride considers the messages she has been given that shaped her Jewish approach to sex and sexuality.
- What questions can we ask to open up a conversation about Judaism and sexuality and where she stands in reference to her sexuality?
- Does/how does this conversation change if the Kallah has been physically intimate in the past?
- What can we do if the Kallah seems ill-at-ease during these conversations?
Role of the Kallah Teacher Today
Excerpts from Abby Lerner’s Thoughts on Teaching Taharat HaMishpacha:
“For the most part, young women are happily anticipating the sexual aspect of their marriages. If this was true in the past, one would expect this to be an even more common sentiment in today’s sexually open environment. Nevertheless, I still encounter a measure of inner conflict regarding sexuality, even among modern Orthodox women. The words of a young woman who probably articulated the thoughts of many still ring in my ears: “How could all have this been so forbidden our entire lives and now we are told it is filled with kedushah?” Are these words reflective of an individual woman’s personal concerns and issues or perhaps of an educational system where teachers have justifiably outlined proscribed physical behavior between men and women but where the same outstanding role model teachers have not taught about the beauty and the kedushah of the physical relationship in the proper setting of marriage? Have young people heard only the frightening “no’s” without hearing the beautiful and validating “yes’s”? ”
See full article >>
In these conversations, OUR comfort, honesty and role modeling will teach her more than anything else.
How and when is this framed in my curriculum?
